פחד או חרדה

פחד לעומת חרדה

 

איך מבדילים בין פחד לחרדה?

פחד – רגש  שמתעורר מול סכנה חיצונית ומדרבן אותנו לפעול כדי להגן על עצמנו.

חרדה  – רגש שמתעורר גם כשאין סכנה חיצונית ממשית, ולכן אין צורך בפעולת הגנה מיידית.

ההבדל העיקרי טמון בקיומה של סכנה חיצונית שמחייבת תגובה מעשית. כדי להבחין בין השניים, עלינו לשאול את עצמנו: האם ברגע זה יש מולי סכנה חיצוני ממשית שדורשת ממני פעולה פיזית?

אם כן – זהו פחד. אם לא – זו חרדה.

דוגמאות:

  • נחש או מתקפת טילים הם דוגמאות לסכנות חיצוניות שמחייבות תגובה כמו בריחה או מציאת מחסה.
  • חרדת טיסה היא דוגמה לחרדה: אין סכנה חיצונית מידית, אלא חשש בראש מפני משהו שעלול לקרות. לכן, אין צורך בתגובה פיזית. הדבר נכון גם לגבי פחד מדייטים, דיבור עם דמות סמכותית, או פחד במה.

חרדה היא תחושה פנימית, סובייקטיבית, שמתעוררת ללא איום חיצוני ממשי באותו רגע. בניגוד לפחד, חרדה אינה דורשת תגובת התגוננות פיזית אלא התמודדות מחשבתית שמחזירה אותנו לאיזון.

 

כיצד ליישם זאת?

בכל מצב, עלינו לשאול את עצמנו: האם מדובר בפחד ממשי שמחייב תגובה פיזית, או שזו חרדה שדורשת התמודדות מחשבתית? האם האיום הוא חיצוני ממשי או שהוא רק בראש שלנו?

חרדה עלולה לגרום לנו לדמיין תרחישים קיצוניים שקשורים לעתיד כמו “לא יאהבו אותי”, “יפטרו אותי”, “לעולם לא אצליח”, “אתבזה”. אלו חששות קשים, אבל האם הם מחייבים תגובה כמו בריחה או לחימה? לרוב התשובה היא לא.

התמקדו בהווה. ברגע הזה. בכאן ועכשיו. 

כאשר תבינו שאין כרגע סכנה חיצונית ואין צורך בפעולה פיזית, זהו צעד ראשון בהתמודדות. אין צורך לשנות את המצב או לעשות משהו אלא רק להפחית את התחושות הפנימיות.

נכון, הגוף עשוי להגיב בפיזיולוגיה של פחד מפני איום– כמו דפיקות לב, הזעה, והסמקה – עלינו להזכיר לעצמנו שאין צורך בתגובה פיזית. אנחנו מודעים לכך שהגוף נערך לפעולה של ריצה או מאבק פיזי מול האיום החיצוני- אבל אין באמת איום כזה. לא נדרשת פעולה. המוח צריך להזכיר לגוף שאפשר לחזור לשגרה. אנחנו מזכירים לעצמנו שמדובר ב״אזעקת שווא״. אין צורך לרדת למקלט.

במקום להתרחק מהמצבים מעוררי החרדה ולהיבהל מהתחושות האלו, כדאי לקחת נשימה עמוקה, להתמקד בהווה, להתבונן ולהבין שאין סכנה ממשית.

מטרת התרגיל: חיבור לחושים כדי לעגן אותנו ברגע הנוכחי, במקום להיסחף במחשבות על העתיד. 

בתרגיל זה 5 שלבים:

א.  5 דברים שרואים: עליך להביט סביבך ולציין בקול (או בשקט לעצמך) חמישה דברים ששניתן לראות:  למשל: “אני רואה שולחן, כיסא, חלון, עט, ומחשב.”

ב. 4 דברים לגעת: עליך לציין ארבעה דברים מוחשיים סביבך. גע בהם פיזית אם אפשר. למשל: “הרגשתי את הרצפה מתחת לרגליי, את המשענת של הכיסא, את המקלדת, ואת הבגדים שלי.”

ג. 3 צלילים:  להקשיב לסביבה ולציין שלושה צלילים. למשל: ” שמעתי מזגן, ציוץ של ציפורים בחוץ, ואת הקול שלי.”

ד. 2 ריחות:   לזהות שני ריחות בסביבתך. אם קשה למצוא, אפשר להריח משהו מכוון כמו קפה או בושם. למשל: “הרחתי קפה ואת ריח הסבון מהידיים שלי.”

ה. טעם אחד – לנסות להרגיש טעם אחד בפיך. אם אין טעם ברור, אפשר ללגום מים או לטעום משהו. למשל: “הרגשתי את הטעם של המסטיק שלעסתי קודם.”

* הסבר: זהו תרגיל עיגון ידוע ומוכר, על ידי הפניית תשומת הלב לחוויות חושיות מוחשיות, אנו מסיטים את המיקוד ממחשבות חרדה ומחזירים את המוח למצב של רגיעה. תרגיל זה עוזר לנו לחוות את הרגע הנוכחי בצורה מאוזנת יותר. הוא יכול לסייע לך גם בסיטואציה המלחיצה הבאה. 

0
    0
    העגלה שלך
    העגלה שלך ריקהחזרה לחנות
    ×
    ×

    עגלת קניות

    התחברות לאתר